טראומה
טראומה – לא מה שחשבתם
ריפוי עמוק ללא תרופות פסיכיאטריות או חומרים משני תודעה
קודם כל – מה הבעיה בגישה הרפואית?
הגישה הביו-רפואית שולטת ברוב מערכות הבריאות המערביות.
היא מבוססת על ההנחה שכל סבל רגשי הוא תוצאה של אי-סדר במוח, ולכן הפתרון הוא לרוב תרופות, אבחונים ותיוגים.
אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מרימים דגל אדום:
ביקורת מהשדה הרפואי והאקדמי:
- אין ראיות ברורות לקיומו של "חוסר איזון כימי" במוח שגורם לדיכאון או חרדה.
מאמר מקיף שפורסם ב-2022 בכתב העת Molecular Psychiatry (Joanna Moncrieff et al.) קובע: לא נמצא קשר מבוסס בין רמות סרוטונין לבין דיכאון. - היקף האבחון הפסיכיאטרי גדל משמעותית, במיוחד בקרב נשים וילדים.
רגשות אנושיים כמו עצב, בדידות או תגובה לאובדן – מוגדרים כהפרעה בריאותית במקום כתהליך חיים. - שימוש נרחב בתרופות פסיכיאטריות ללא דיון מעמיק על חלופות טיפוליות – עלול ליצור תלות, השטחה רגשית ופגיעה בתחושת המסוגלות האישית.
ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות) מבקר על כך שהוא משקף קטלוג תסמינים ולא בהכרח את הסיפור האישי, ההיסטוריה המשפחתית, או התנאים הסביבתיים שמהם נוצר הסבל.
טראומה – מה זה באמת?
המילה "טראומה" מקורה ביוונית, ופירושה הפשוט:
"פצע".
פצע שלא תמיד רואים מבחוץ, אך מרגישים אותו היטב בפנים.
זו לא רק תגובה לאירועים דרמטיים – אלא גם להיעדר מתמשך של אהבה, חום, ביטחון או הכרה.
לעיתים, טראומה אינה נוצרת
ממה שקרה – אלא ממה שלא קרה.
סוגי טראומות
והמאפיינים העיקריים שלהם
טראומה חד-פעמית
תאונה, תקיפה, פיגוע, אובדן פתאומי – אירוע חריג ומשבש
טראומה מתמשכת
חשיפה חוזרת למצבי דחק – כמו אלימות רגשית, השפלה, דחייה חוזרת, חרמות
טראומה משנית
טראומה שנחווית דרך ליווי של אחרים: ילדים, בני משפחה, מטופלים
טראומה התפתחותית
היעדר חום, יציבות, נראות בילדות. לא "דרמה" – אלא חוסר מצטבר
טראומה קולקטיבית
טראומות משותפות כמו שואה, מגפה, מלחמה, פינוי או עקירה
אפשר לרפא טראומה גם בלי תרופות
המודעות לטראומה צומחת – אבל גם ההכרה שאפשר לרפא אותה באמצעים אנושיים, טבעיים ועמוקים.




