טראומה

טראומה – לא מה שחשבתם

ריפוי עמוק ללא תרופות פסיכיאטריות או חומרים משני תודעה

קודם כל – מה הבעיה בגישה הרפואית?

הגישה הביו-רפואית שולטת ברוב מערכות הבריאות המערביות.
היא מבוססת על ההנחה שכל סבל רגשי הוא תוצאה של אי-סדר במוח, ולכן הפתרון הוא לרוב תרופות, אבחונים ותיוגים.

אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר חוקרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מרימים דגל אדום:


ביקורת מהשדה הרפואי והאקדמי:

  • אין ראיות ברורות לקיומו של "חוסר איזון כימי" במוח שגורם לדיכאון או חרדה.
    מאמר מקיף שפורסם ב-2022 בכתב העת
    Molecular Psychiatry (Joanna Moncrieff et al.) קובע: לא נמצא קשר מבוסס בין רמות סרוטונין לבין דיכאון.
  • היקף האבחון הפסיכיאטרי גדל משמעותית, במיוחד בקרב נשים וילדים.
    רגשות אנושיים כמו עצב, בדידות או תגובה לאובדן – מוגדרים כהפרעה בריאותית במקום כתהליך חיים.
  • שימוש נרחב בתרופות פסיכיאטריות ללא דיון מעמיק על חלופות טיפוליות – עלול ליצור תלות, השטחה רגשית ופגיעה בתחושת המסוגלות האישית.


ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות) מבקר על כך שהוא משקף קטלוג תסמינים ולא בהכרח את הסיפור האישי, ההיסטוריה המשפחתית, או התנאים הסביבתיים שמהם נוצר הסבל.

אז מה כן אומרים על טראומה?

טראומה אינה מוגדרת כשלעצמה כהפרעה נפשית.
היא אינה מחלה.
היא אינה סימן שמשהו "מקולקל" אצל האדם.


עם זאת – תגובה טראומטית ממושכת, שאינה מקבלת עיבוד רגשי, גופני או קהילתי, עשויה להתפתח להפרעות נפשיות מוכרות, כגון:

  • PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) – שהיא אבחנה פסיכיאטרית רשמית
  • הפרעות חרדה
  • דיכאון מתמשך
  • הפרעות קשב וויסות רגשי
  • התמכרויות או אכילה רגשית
  • קושי ביצירת קשרים, תחושת ניכור, נתק מהעצמי


הספרות העדכנית בתחום (כמו של Gabor Maté, Bessel van der Kolk, Bruce Perry) מדגישה שוב ושוב:

התגובות לטראומה הן נורמליות. הפתולוגיה היא בהיעדר התמיכה, העיבוד וההכלה.

אז מה כן אומרים על טראומה?

טראומה אינה מוגדרת כשלעצמה כהפרעה נפשית.
היא אינה מחלה.
היא אינה סימן שמשהו "מקולקל" אצל האדם.


עם זאת – תגובה טראומטית ממושכת, שאינה מקבלת עיבוד רגשי, גופני או קהילתי, עשויה להתפתח להפרעות נפשיות מוכרות, כגון:

  • PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) – שהיא אבחנה פסיכיאטרית רשמית
  • הפרעות חרדה
  • דיכאון מתמשך
  • הפרעות קשב וויסות רגשי
  • התמכרויות או אכילה רגשית
  • קושי ביצירת קשרים, תחושת ניכור, נתק מהעצמי


הספרות העדכנית בתחום (כמו של Gabor Maté, Bessel van der Kolk, Bruce Perry) מדגישה שוב ושוב:

התגובות לטראומה הן נורמליות. הפתולוגיה היא בהיעדר התמיכה, העיבוד וההכלה.

 טראומה – מה זה באמת?

המילה "טראומה" מקורה ביוונית, ופירושה הפשוט: "פצע".
פצע שלא תמיד רואים מבחוץ, אך מרגישים אותו היטב בפנים.

זו לא רק תגובה לאירועים דרמטיים – אלא גם להיעדר מתמשך של אהבה, חום, ביטחון או הכרה.
לעיתים, טראומה אינה נוצרת
ממה שקרה – אלא ממה שלא קרה.

סוגי טראומות

והמאפיינים העיקריים שלהם

טראומה חד-פעמית

תאונה, תקיפה, פיגוע, אובדן פתאומי – אירוע חריג ומשבש

טראומה מתמשכת

חשיפה חוזרת למצבי דחק – כמו אלימות רגשית, השפלה, דחייה חוזרת, חרמות

טראומה משנית

טראומה שנחווית דרך ליווי של אחרים: ילדים, בני משפחה, מטופלים

טראומה התפתחותית

היעדר חום, יציבות, נראות בילדות. לא "דרמה" – אלא חוסר מצטבר

טראומה קולקטיבית

טראומות משותפות כמו שואה, מגפה, מלחמה, פינוי או עקירה

אפשר לרפא טראומה גם בלי תרופות

המודעות לטראומה צומחת – אבל גם ההכרה שאפשר לרפא אותה באמצעים אנושיים, טבעיים ועמוקים.

שיטות מוכרות לריפוי טראומה

ללא תרופות פסיכיאטריות או חומרים משני תודעה:

SE (Somatic Experiencing)

שחרור טראומה דרך תחושות הגוף


מאפשר לפרוק טראומה מהמערכת העצבית מבלי להציף רגשית

TRE

תרגילים שמעוררים רעד טבעי בגוף


שחרור מתחים ופורקן פיזי ללא צורך במילים

נשימה מודעת (Breathwork)

עבודה עם נשימה ככלי מווסת רגשות


זמינה, נגישה, מרגיעה, מתאימה לכל אדם

כתיבה טיפולית / יומן רגשי

ביטוי רגשי בכתב – מכתבים, שיח פנימי, תיעוד


עוזר לעבד רגשות ולבנות חיבור לעצמי

מעגלי שיח תומכים

קהילה, הקשבה, שיתוף בטוח


יוצר תחושת "אני לא לבד", מרפא את הניכור

חיבור לטבע, גינון, הליכה שקטה

התקרקעות ושהות בחוץ


מחזיר תחושת שייכות ורוגע

שיטות מוכרות לריפוי טראומה

ללא תרופות פסיכיאטריות או חומרים משני תודעה:

TRE

תרגילים שמעוררים רעד טבעי בגוף


שחרור מתחים ופורקן פיזי ללא צורך במילים

SE (Somatic Experiencing)

שחרור טראומה דרך תחושות הגוף


מאפשר לפרוק טראומה מהמערכת העצבית מבלי להציף רגשית

נשימה מודעת (Breathwork)

עבודה עם נשימה ככלי מווסת רגשות


זמינה, נגישה, מרגיעה, מתאימה לכל אדם

כתיבה טיפולית / יומן רגשי

ביטוי רגשי בכתב – מכתבים, שיח פנימי, תיעוד


עוזר לעבד רגשות ולבנות חיבור לעצמי

מיינדפולנס ויוגה רכה

חיבור לכאן ולעכשיו בתנועה עדינה


מחזק ויסות, תחושת ביטחון ושליטה פנימית

מעגלי שיח תומכים

קהילה, הקשבה, שיתוף בטוח


יוצר תחושת "אני לא לבד", מרפא את הניכור

חיבור לטבע, גינון, הליכה שקטה

התקרקעות ושהות בחוץ


מחזיר תחושת שייכות ורוגע

לסיום

תקווה, לא אבחנה

טראומה אינה גזירת גורל.
היא אינה פגם.
היא זיכרון – גופני, רגשי, לפעמים שקט – שדורש מענה.

לא כל רגש קשה מצריך כדור.
ולא כל כאב פנימי הוא סימן שמשהו בכם שבור.
ישנה דרך לריפוי – שמבוססת על נוכחות, חיבור, כלים פשוטים,

ובעיקר: אמון בכוחות הפנימיים שלכם.

שנפגש?